כשאנחנו חושבים על ילד עם אוטיזם, לעיתים עולה לנו בראש תמונה די מסוימת: ילד שמתקשה ליצור קשר עם ילדים אחרים, נמנע מקשר עין, משחק באופן חזרתי או מתעניין מאוד בנושא מסוים.
אבל אוטיזם הוא רצף רחב מאוד, והוא לא תמיד נראה כך. אצל בנות, במיוחד כאשר היכולות השפתיות והקוגניטיביות שלהן טובות, הסימנים יכולים להיות עדינים יותר ולכן לפעמים האבחון מגיע מאוחר יותר.
חשוב להדגיש: אוטיזם אצל בנות אינו אבחנה אחרת. הקריטריונים לאבחון זהים לבנים ולבנות וכוללים קשיים מתמשכים בתחום התקשורת והאינטראקציה החברתית, לצד דפוסים חזרתיים, תחומי עניין מצומצמים, צורך בקביעות או מאפיינים חושיים.
ילדה יכולה לרצות מאוד בחברת ילדים אחרים, לשחק עם חברות ואפילו להשתייך לקבוצת חברות ובכל זאת להתקשות להבין את המורכבות החברתית שמתרחשת בתוך הקבוצה.
היא יכולה, למשל, להתקשות להבין רמזים חברתיים עדינים, לדעת מתי ואיך להצטרף לשיחה, להתמודד עם שינויים ביחסים בין חברות או להבין למה חברה נפגעה ממנה.
לכן עצם העובדה שלילדה יש חברות אינה שוללת אוטיזם. לפעמים השאלה החשובה יותר היא איך היא מתנהלת בתוך הקשרים האלה וכמה מאמץ הם דורשים ממנה.
אחד המושגים שעולים הרבה בשנים האחרונות בהקשר של אוטיזם אצל בנות הוא מיסוך (Masking) או הסוואה חברתית (Camouflaging).
יש בנות שלומדות להתבונן בילדים אחרים ולחקות אותם: איך מתחילים שיחה, מה אומרים בסיטואציה מסוימת, איך מגיבים כשמישהו מספר משהו או איך "אמורים" להתנהג במשחק.
מבחוץ הן עשויות להיראות כאילו הן מסתדרות היטב. בפועל, ההתנהלות החברתית יכולה לדרוש מהן הרבה מאוד מחשבה ומאמץ.
חשוב גם לזכור שמיסוך אינו מאפיין שמופיע רק אצל בנות, ולא כל ילדה אוטיסטית ממסכת. עם זאת, הוא מתואר כאחת הסיבות האפשריות לכך שאצל חלק מהבנות הקשיים פחות נראים בסביבה החינוכית או בזמן אבחון.
לפעמים ההורים מתארים ילדה שבגן או בבית הספר "מסתדרת מצוין", אבל בבית התמונה שונה לגמרי.
אחרי יום שבו התאמצה לעמוד בדרישות החברתיות, להתמודד עם רעש, שינויים, משימות ותקשורת עם ילדים ומבוגרים, היא יכולה להגיע הביתה מותשת, רגישה מאוד או מוצפת.
לכן כאשר מנסים להבין את התפקוד של הילדה, חשוב להסתכל לא רק על ההתנהגות שלה ברגע מסוים, אלא גם על המחיר שהיא משלמת כדי להסתדר.
תחומי עניין מצומצמים או אינטנסיביים הם אחד המאפיינים האפשריים של אוטיזם.
אצל חלק מהבנות נושא העניין עצמו יכול להיראות רגיל לחלוטין לגילה, למשל בעלי חיים, ספרים, דמויות מסדרה, יצירה או בובות.
מה שעשוי להיות שונה אינו בהכרח במה הילדה מתעניינת, אלא באופן ובעוצמה שבהם היא עוסקת בנושא: כמה זמן היא משקיעה בו, עד כמה קשה לה לעבור לנושא אחר והאם הוא תופס מקום מרכזי מאוד בשיחות ובמשחקים שלה.
גם כאן קיימת לפעמים תפיסה מוטעית שלפיה ילדה שמשחקת בבובות, יוצרת משחקי דמיון או ממציאה סיפורים אינה יכולה להיות על הרצף.
בפועל, משחק דמיוני יכול בהחלט להופיע אצל ילדים עם אוטיזם.
לעיתים כדאי להתבונן באיכות המשחק: האם המשחק גמיש? האם הילדה מאפשרת לילדים אחרים לשנות את העלילה? האם אותם תסריטים חוזרים שוב ושוב? ומה קורה כאשר ילד אחר מציע רעיון שאינו מתאים למה שהיא תכננה?
לצד ההבדלים האפשריים באופן שבו הסימנים נראים, מאפייני הליבה של אוטיזם אינם משתנים.
גם אצל בנות אנחנו עשויים לראות קשיים בהדדיות חברתית ובתקשורת, קושי להבין סיטואציות חברתיות, צורך בשגרה ובצפיות ברורות, קושי עם שינויים, תחומי עניין אינטנסיביים, התנהגויות חזרתיות או רגישויות חושיות.
וכמו אצל בנים אין שני ילדים עם אוטיזם שנראים בדיוק אותו הדבר. אוטיזם הוא רצף, ולכל ילדה יכול להיות שילוב אחר של חוזקות, קשיים וצרכים.
הידע המקצועי על אוטיזם התבסס במשך שנים רבות במידה רבה על מחקרים ועל תיאורים של בנים. במקביל, חלק מהכלים והתפיסות המקובלות לגבי "איך אוטיזם נראה" עשויים להיות פחות רגישים לביטויים מסוימים שנצפים אצל בנות.
בנוסף, ילדה שקטה, בעלת שפה טובה, הישגים לימודיים תקינים ורצון בקשר חברתי לא תמיד מעוררת מיד חשד לקושי תקשורתי.
כתוצאה מכך, יש בנות שמגיעות לאבחון רק כאשר הדרישות החברתיות נעשות מורכבות יותר ולעיתים רק בגיל ההתבגרות או אפילו בבגרות.
כדאי לפנות להערכה מקצועית כאשר לאורך זמן הילדה מתקשה בתקשורת או בקשרים חברתיים, מתקשה עם שינויים ושגרה, מגלה תחומי עניין אינטנסיביים או מתמודדת עם רגישויות חושיות.
חשוב לשים לב גם לפער בין התפקוד שלה כלפי חוץ לבין החוויה או ההתנהגות בבית. האבחון מתבסס על התמונה ההתפתחותית הכוללת, ולא על סימן יחיד.
אוטיזם אצל בנות לא בהכרח "נראה כמו אוטיזם אצל בנים".
לפעמים הסימנים קיימים, אבל הם עטופים ביכולת שפתית טובה, ברצון עז להשתייך, בחיקוי של ילדים אחרים ובהתנהגות שמבחוץ נראית מותאמת.
לכן חשוב להסתכל מעבר לשאלה האם הילדה יוצרת קשר עין, מדברת או משחקת עם חברות, ולנסות להבין איך היא חווה את האינטראקציה, עד כמה היא מבינה אותה באופן טבעי וכמה מאמץ נדרש ממנה כדי להסתדר בתוכה.
כאשר עולה חשש, הערכה מקצועית שמסתכלת על התמונה ההתפתחותית המלאה יכולה לעזור להבין טוב יותר את החוזקות, הקשיים והצרכים של הילדה.
בקליניקה שלי בפתח תקווה אני מלווה הורים וילדים סביב תקשורת, שפה והתנהלות חברתית – נסתכל יחד על התמונה ההתפתחותית המלאה ונבין מה מתאים לעשות בשלב הזה.
