יש ילדים שמדברים הרבה, משתמשים במשפטים ארוכים ואפילו בעלי אוצר מילים עשיר ובכל זאת משהו בתקשורת עם ילדים אחרים או עם מבוגרים מרגיש פחות זורם.
הם יכולים להתקשות להצטרף למשחק, לא תמיד לדעת מתי הגיע תורם לדבר, לספר סיפור בלי לתת למאזין מספיק רקע או לא להבין למה החבר נעלב ממה שאמרו.
במקרים כאלה הקושי אינו בהכרח ביכולת לדבר, אלא באופן שבו הילד משתמש בשפה בתוך אינטראקציה עם אחרים. זהו התחום שנקרא פרגמטיקה או תקשורת חברתית.
פרגמטיקה היא היכולת להשתמש בשפה בהתאם למצב, לאדם שמולנו ולמטרה שלנו.
כדי ששיחה תצליח לא מספיק לדעת מילים ולבנות משפטים. אנחנו צריכים גם להבין למי אנחנו מדברים, מה האדם השני כבר יודע, מתי כדאי לדבר ומתי להקשיב, איך להסביר את עצמנו אם לא הבינו אותנו ואיך לזהות לפי הבעת פנים, טון דיבור או תגובה שמשהו בשיחה השתנה.
היכולות האלה מתפתחות בהדרגה לאורך הילדות ומשתכללות מאוד במהלך שנות הגן.
אין סימן אחד שמצביע על קושי פרגמטי, והוא גם לא נראה אותו דבר אצל כל הילדים. אפשר לראות למשל:
לפעמים הקושי בולט במיוחד במשחק עם בני גיל. הילד יכול לדעת כיצד משחק מסוים עובד, אבל להתקשות בכל מה שמתרחש סביבו - להציע רעיון, להתפשר, להגיב להצעה של ילד אחר או לפתור אי־הסכמה באמצעות שיחה.
לא כל ילד שממעט לדבר עם ילדים אחרים סובל מקושי פרגמטי.
יש ילדים שלוקח להם זמן להתחמם, ילדים שמעדיפים קבוצות קטנות או ילדים שפשוט פחות יוזמים באופי שלהם.
לכן חשוב להסתכל לא רק על כמות הדיבור אלא על איכות התקשורת. ילד יכול להיות שקט יחסית, אך כאשר הוא משתתף בשיחה – להגיב בצורה מותאמת, להבין את האחר ולנהל אינטראקציה טובה.
לא.
קשיים בתחום התקשורת החברתית יכולים להופיע מסיבות שונות ולעיתים גם לצד קשיי שפה, קשיי קשב או קשיים התפתחותיים אחרים.
קשיים בתקשורת חברתית הם אמנם אחד התחומים שנבדקים במסגרת הערכה של אוטיזם, אבל קושי פרגמטי כשלעצמו אינו מעיד על אוטיזם.
כאשר עולה חשש, חשוב להסתכל על התמונה ההתפתחותית המלאה ולא להסיק מסימן אחד בלבד.
הרבה מהלמידה הפרגמטית מתרחשת דווקא בתוך אינטראקציות אמיתיות.
אפשר לעזור לילד לחשוב מה האדם השני יודע, לעודד אותו להוסיף מידע כשלא מבינים אותו ולדבר יחד על סיטואציות חברתיות שהתרחשו.
במקום לומר רק "תגיד יפה", אפשר להיות מפורשים יותר: "אתה רוצה להצטרף למשחק. מה אפשר להגיד להם?" או "אני לא יודעת על מי אתה מספר לי. מה אתה צריך להגיד כדי שאבין?"
כשילד מתקשה עם חבר, אפשר לחזור אחר כך לסיטואציה ולבדוק יחד: מה רצית שיקרה? מה החבר חשב? מה אמרת? ומה היית יכול לומר אחרת?
גם ספרים, משחקי דמיון ומשחק משותף הם הזדמנות טובה לדבר על מחשבות, רגשות ונקודות מבט שונות.
כדאי להתייעץ כאשר הקושי חוזר במצבים שונים, בולט ביחס לבני אותו גיל ובעיקר כאשר הוא משפיע על היכולת של הילד להשתתף במשחק, ליצור קשרים, לנהל שיחה או להתמודד עם מצבים חברתיים ביומיום.
בהערכה של קלינאית תקשורת אפשר לבחון לא רק אוצר מילים ומבנה משפט, אלא גם את הדרך שבה הילד יוזם תקשורת, מגיב לאחר, מנהל שיחה, מספר חוויות, מבין מצבים חברתיים ומשתמש בשפה בתוך אינטראקציה.
המטרה היא להבין מה מקשה על הילד בתקשורת ולתת לו כלים שיעזרו לו להביע את עצמו, להבין אחרים ולהשתתף בצורה מוצלחת יותר במצבים החברתיים שסביבו.
בקליניקה שלי בפתח תקווה אני מלווה הורים וילדים סביב תקשורת, שפה והתנהלות חברתית – נסתכל יחד על התמונה ההתפתחותית המלאה ונבין מה מתאים לעשות בשלב הזה.
